דלג לתוכן

רציונליזציה – הכל רגש או היגיון ? לשחרר את האוטומט !

שייך למדורים:
רציונליזציה - הכל רגש או היגיון ? לשחרר את האוטומט !

להפסיק לאכול לעצמי את הראש !

די עם הסערה במחשבות והתלבטויות !

מי מחליט פה בעצם ?

כמה פעמים שמעתי את המשפט "אתה צודק",
ואז האדם בחר לעשות הפוך ממה שהוא הסכים שזה הדבר הנכון לעשותו.
מכירים את זה ?
בספרו "לא רציונלי ולא במקרה", פרופ' דן אריאלי, נותן דוגמאות רבות,
וגם לא מעט הסברים.

הנקודה המרכזית שלי בנושא היא,
שבאופן מפתיע,
ל"היגיון" וה"צודק", יש חלק קטן מאד בהחלטות שאנו עושים.

את רוב ההחלטות שלנו אנו עושים מרגש.
ממלאים את הצרכים שלנו.
ועל הצרכים שלנו אתם מוזמנים לקרוא במאמר המעולה…
מודל 6 הצרכים האנושיים של טוני רובינס – השלכות מעשיות

 

אז מה זו רציונליזציה ?

ולרגע אני רוצה לדבר הפעם על תהליך מגניב שאנו עושים…
רציונליזציה !
רציונליזציה היא תהליך שבו אנו מנמקים לעצמנו החלטה,
שנעשתה מרגש.
והיות ואנו לא ערים למנגנון של הרציונליזציה,
אז אנו בטוחים שאנו מחליטים בהיגיון.
מספרים לעצמנו שאנו אנשי מעשה ומחליטים על חיינו בהיגיון,
ולא (חס וחלילה) ממניעים רגשיים (נסתרים/גלויים).

איך זה מתחיל ?

הילד מבקש משהו.
ושואלים אותו "למה אתה רוצה את זה ?"
התשובה הטבעית שלו, היות ויש רגש מאחורי הרצון, היא "ככה".

וניחשתם נכון, הוא נענה ב… "ככה, זו לא תשובה" !

אז, הוא נאלץ למצוא נימוק "הגיוני", לבקשה שלו.

ואז זה הופך לשיח הפנימי שלנו

עם הזמן התהליך מופנם, והוא מתחיל לבצע אותו מול עצמו.
קרי, לתת לעצמו נימוקים הגיוניים לבחירות שלו,
שכמובן מבוססות על רגש.

ועם הזמן הוא מתנתק כל כך מן הרגש,
שהוא חושב שכל החלטותיו מבוססות על היגיון.

המסך יורד, ואין הוא רואה את שמאחוריו,
ממש אצלו בפנים.

אנשים רבים אף מכחישים את המנגנון, את הרגש,
את עצמם.
כי מהו הרגש הזה בפנים שמחליט ?
זה "האני", האמיתי שלי,
זה מי שאני.
אלו הצרכים והרצונות העמוקים ביותר שלי.

להתנתק מהם,
זה להתנתק מעצמי.

 

ומה עושים ?  איך לשחרר את המנגנון של רציונליזציה

אז עצרו לרגע.
תנשמו עמוק.
תרגישו פנימה.
מה הנשימה הזו עשתה ?
ומה הנשימה הבאה אחריה.
לא השרירים, והתרחבות החזה, ותנועת הכתפיים והבטן.
אלא התחושות, הרגשות.
להתחבר לרגשות שלי, לצרכים שלי, לתחושות שעולות וקיימות בכל רגע.

יש שקוראים לזה מדיטציה, יוגה, מודעות, מיינדפולנס,…
לא חשוב איך תקראו לזה,
פשוט תתרגלו.
תרגול, תרגול, תרגול.

להיות מודעים לרגע הנוכחי.
מה קורה בו ?
מה קורה בי, איך אני מרגיש עם זה ?
וכשאתם מתחילים להרגיש,
אתם תגלו את המניע האמיתי שלכם.
המניע הפנימי, שמביא אתכם להחליט כך או אחרת.

והמניע הזה בדרך כלל יהיה מילוי של צורך, אחד או יותר, שלי,
לפי המודל של הצרכים של טוני רובינס, שהוזכר לעיל…

אשמח לשמוע אלו תובנות, תחושות, רגשות עלו בך ❓

ואני יודע שאני חותם כל פוסט במה שאני חש
שמחה ואהבה וחיבוק 💚

 

מה הלאה ?

עד כמה זה דיבר אליך ?
איזה דרכים יש לך להתמודד במצב כזה ?
מה תאמץ מכל זה ?

קראת, נהנית, ולא התחלת לבצע ?
רוצה עזרה ?

יש לך משהו אחר שמפריע לך ?
רוצה שינוי ?
רוצה לדבר על זה ?
אשמח לעזור  ♥
אפשר ליצור קשר, בלחיצה כאן

 

מאמר זה הוא שותף בסדרת טיפים למטפלים !
על מנת לראות את רשימת המאמרים בסדרה, לחץ כאן

ניתן להצטרף לסדרת הטיפים למטפל ולקבל היישר למייל שלך את המאמרים
בסדר הגיוני ומתאים למטפל ובקצב שמתאים.
בהתחלה יומי ובהמשך מרווח יותר.
ניתן להצטרף בלחיצה, כאן…

 

אהבת ?!
אז בטח שתאהב גם את…

 

האם המאמר הזה דיבר אליכם ?

אשמח לתגובות ורשמים.

מאחל לך בריאות ואריכות ימים ♥

שמחה ואהבה וחיבוק, נחשון 💚


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *