דלג לתוכן

המדע מאחורי שיחות דרמטית טובות יותר

שייך למדורים:
שיחה צחוק המדע מאחורי שיחות טובות יותר

איך לנהל שיחה טובה ומהן סוגי השיחות השונות  ?

למה חשוב לדעת באיזה סוג שיחה אנחנו ?

מסתבר שיש 3 סוגי שיחה

כמה פעמים יצא לכם להיות בשיחה, ולהרגיש שאתם "לא משדרים על אותו גל" ?
אחת הסיבות היא שאתם פשוט לא התחברתם לאיזה סוג שיחה זו.
ואתם למשל משדרים מידע ועצות וניתוחים ריגשיים עמוקים,
כשהצד השני רק צריך הכלה, הקשבה וחיבוק.

ניסוי מעניין שאתם יכולים לעשות

לשאול אנשים שאתם פוגשים, אולי במקרה ואולי במכוון,
אולי אתם מכירים ותיקים ואולי לא מכירים בכלל,
שאלה אחת – מתי בכית פעם אחרונה מול מישהו ? 😢

השאלה נראית מפחידה ומוזרה.
ולספר להם גם מתי אתם בכיתם לאחרונה מול מישהו אחר…

הניסוי הזה לא רק שווה לנסות, אלא שווה לעשות בכל הזדמנות,
כי הוא ישפר את חייכם !

מסתבר של מפגש מורכב ממספר שיחות.
וחשוב לדעת בכל חלק של המפגש באיזה סוג שיחה אני עכשיו.

שלוש סוגי שיחה

✅ שיחה מעשית

תיאום יומנים, מה הנושא של השיחה, תיאור פעולה מסוימת, התייעצות מקצועית,…

✅ שיחה רגשית

איך אנחנו מרגישים.  אני משתף את הרגשות שלי ואני לא רוצה שתפתור אותם, אני רוצה אמפתיה.

✅ שיחה חברתית

מי אני, מה חשוב לי, מהי מערכת היחסים בינינו, מהי מערכת היחסים שלנו ועם החברה בכלל ?

אז מה הבעיה ?

אם אנשים מנהלים שיחות שונות, אז יש להם קצר בתקשורת.
הם לא באמת יכולים לשמוע זה את זה.

בואו נתחבר שוב לדוגמא שבה צד אחד מתלונן על היום שלו, ואיך הוא מרגיש רע ולא מוערך,
והצד השני נותן לו עצות ופתרונות.

ברור שהצד הראשון נמצא בשיחה רגשית, והצד השני במעשית.
ולכן הם לא מתקשרים זה עם זה.

אני בטוח שנופלים לכם הרבה אסימונים,
ואתם מבינים פתאום למה בהרבה שיחות הרגשתם שלא מקשיבים לכם,
או שהצד השני טען/כעס, שאתם לא איתו, לא מבינים אותו, לא מקשיבים לו,
למרות שאתם ממש הקשבתם וגם הגבתם ממש לענין 🤦‍♂️🤦‍♀️

המדע מאחורי שיחה טובה – עקרון ההתאמה

בנוירולוגיה, פסיכולוגיה, זה ידוע כ"עקרון ההתאמה" – "The Matching Principle".
שיחה מוצלחת דורשת זיהוי איזו שיחה קורית כרגע, ואז התאמה אחד לשני.

ואיך עושים התאמה ?  איך יודעים באיזו שיחה אנחנו ?

מסתבר שמורים עושים את זה.
מלמדים אותם כשאשר תלמיד ניגש אליהם עם בעיה, הם צריכים לשאול אותו…

❓ "האם אתה רוצה עזרה ?"                  – שיחה מעשית – "על מה אנחנו מדברים פה ?"

❓ "האם אתה רוצה חיבוק ?"                – שיחה רגשית – "איך אתה מרגיש ?"

❓ "התרצה להישמע / אוזן קשבת ?"    – שיחה חברתית – "מי אנחנו בהקשר של הסיפור שלך ?"

ונראה שזה עובד עם תלמידים.
אך האם זה עובד בחיי היום יום (של מבוגרים) ?

איך נשדרג את השיחות שלנו לשיחות רגשיות / נתחבר יותר – שאלה עמוקה

שואלים "שאלות עמוקות" – שאלה שמזמינה אותנו לדבר על הערכים שלנו, האמונות שלנו, ההתנסויות שלנו.

למשל,
במקום לשאול – "איפה אתה עובד ?",  אפשר לשאול – "מה אתה מרגיש בקשר לעבודה שלך ?"
במקום לשאול – "איפה למדת בתיכון ?",  אפשר לשאול – "איך היה לך בתיכון, מה למדת שם, מה שינה אותך שם  ?"

לסיכום – במקום לשאול על העובדות של החיים של האדם, לשאול איך הם מרגישים בקשר לחיים שלהם !

כי אז הם נוטים לגלות לנו, מי הם באמת 🎊
הם נוטים לגלות לנו, לא רק מה הם רוצים מהשיחה הזו,
אלא איך הם מקווים שאנו נראה אותם, איך הם רוצים לראות אותנו, מה הכי חשוב להם.

הסיבה שזה כל כך חשוב – השאלות הללו מאפשרות לנו להיות פגיעים

פגיעות, פגיעות הדדית, היא המפתח לאפשרות להתחבר לאחרים.

כשאני מקשיב ומשתף מעצמי דברים שהם עמוקים, חושפים את האני האמיתי שלי,
אני מאפשר גם לצד השני לעשות זאת.
אנחנו נחשפים האחד לפני השני, וזה יוצר פגיעות, פגיעות הדדית.
וזה מקרב אותנו.  יוצר חיבור אמיתי וחזק.

עוד על פגיעות, אינטימיות וחשיבותם לבניית מערכות יחסים בריאות,
ראו בסרטון של ברנה בראון, "כוחה של פגיעות" בקישור הזה…
(אנגלית עם כותרות תרגום לעברית)

לא להניח הנחות

ההסכמה השלישית, בספרו של דון מיגל רואיס – "ארבע ההסכמות".
מי שלא מכיר, רוצו לקרוא !   ספרון קטן וחביב ואפשר לקרוא כאן תקציר נהדר.

כאשר מישהו ניגש אלינו, אל לנו להניח מראש איזו שיחה זו אמורה להיות.

גם כאשר אני רופא לדוגמא, אני לא צריך להניח שאנשים באים אליי כדי לקבל יעוץ רפואי, אבחנה, פתרונות אפשריים.
יש מצב שקודם כל הם רוצים אמפתיה. שאני אקשיב לקושי שלהם. שאני אשקף להם אותו ואביע רגש, ואולי גם אשתף ברגשות שלי לנושא.

ואם אני בן זוג ובת/ן הזוג שלי בא אליי ומספר לי על בעיות שיש לו בעבודה,
אל לי להניח שהוא רוצה את עצתי המקצועית.
אולי הוא רוצה רק "לפרוק, ולשחרר קיטור", ואני מקבל את תפקיד "כותל הדמעות", או האוזן הקשבת.

ואפשר לעשות את זה תמיד, בכל שיחה !

לא צריך מצב מסכן חיים, או ריב קשה עם בן/ת הזוג, או פחד מפיטורים,
כדי להתחבר בשיחה המתאימה.

צריך להיות בערנות לצד השני.
לבדוק איזו שיחה הוא רוצה לנהל אתנו עכשיו.
והאם זה מתאים לנו, או שאנו רוצים לנהל שיחה שונה,
ולבקש את רשותו לנהל את השיחה שמתאימה לנו.

וביחד נחליט איזו שיחה מתאימה לנו עכשיו.

נחזור לניסוי מתחילת המאמר…

נסיים לקרוא את המאמר,
נמצא אדם זר (רצוי זר, אך לא חובה),
ונשאל אותו –
"מתי בכית בפעם האחרונה לפני אדם אחר ?"

וברגע שהם ענו,
גם אתם תענו על השאלה בעצמכם, ושתפו אותם בסיפור האישי שלכם, על הבכי שלכם.

הניסוי הזה בוצע אלפי פעמים,
ע"י ניק אפלי מאוניברסיטת שיקגו.

אנשים שונאים את הניסוי הזה !
הם מתנגדים, ואומרים שזה נשמע רעיון ממש גרוע.
אבל הם בניסוי, וכבר ציוותו אותם עם מישהו, אז… עושים את הניסוי.

ואז שואלים אותם – "איך היה לכם ?"
והתשובות…
"הרגשתי ממש מחובר לאדם הזה.  הרבה יותר מהרבה שיחות שניהלתי מזה זמן מה"
"הרגשתי יותר אכפתיות ואמפתיה אליהם, והרגשתי רגשות אלו מהם אליי"
"לתחושתי הם הקשיבו לי היטב, והיה לי קל מאד להקשיב להם"

הם אמרו שזו הייתה השיחה הטובה ביותר שלהם בשבוע/חודש/שנה האחרונה.

ואמרו – "אני כל כך שמח שציוותו אותי עם האדם הזה, כי הוא היה מדויק עבורי"
כאשר באמת הדיוק היחיד היה שהם שאלו את השאלות הנכונות, והיו בשיחה הנכונה.

הסיבה שזה עובד כה טוב 

כי אלו שאלות עמוקות.
הן מאפשרות לנו לומר משהו אמיתי.
הן מגלות לנו…

  • באיזה סוג שיחה אנו מתוך 3 סוגי השיחה – מעשית, רגשית, חברתית.
  • על מה אנחנו מדברים, מה כל אחד רוצה מהדיאלוג הזה.

בעידן של קוטביות והפרדה, שכחנו איך לנהל שיחה טובה.
אבל יש לזה מדע !
יש אנשים שהם סופר תקשורתיים, הם לא מיוחדים, כריזמטיים, חברותיים יותר.
הם פשוט למדו כישורים שמאפשרים להם להתחבר לאחרים.

וכולנו יכולים ללמוד את הכישורים האלו.

המוח שלנו התפתח לתת לנו תחושה טובה, זוהר, אחרי שיחה טובה.
אנחנו טבעית מחפשים יצירת קשרים חברתיים.
כי זה טוב להישרדות שלנו.

אז אני מקווה שעכשיו, ממש היום בסיום קריאת המאמר,
תצאו ותספרו למישהו על הפעם האחרונה שבכיתם לפני אדם אחר.

אני יכול לשתף אתכם שבכיתי לאחרונה כששיתפתי מונחה שלי ב NLP,
בסדנה שעברתי והייתה קשה במיוחד עבורי,
והמשתתפים שמו לי מראות שיקוף מאד לא נעימות להתנהגות שלי.
וצמחתי מהסדנה הזו מאד, וגם שיניתי הרבה התנהגויות שלי.
ואני בהודיה עמוקה למנחי הסדנה והמשתתפים,
על השיקופים שלהם, הכנות, התמיכה, והעזרה בבניית אני טוב יותר 🙏

באם אתם מרגישים התנגדות, וקשה לכם ליישם,
אתם מוזמנים לקבוע איתי פגישה שבה נברר מה ההתנגדות ואיך אפשר לשחרר אותה… 💜
כתבו לי בפרטי, בלחיצה כאן… 🍒

נוכל גם לספר האחד לשני על הפעם האחרונה שבכינו לפני אדם אחר.
ואולי זה יקרה ממש כשניפגש 😎
אתם מוזמנים לבוא לפגישה ונדבר גם על זה 💜
כתבו לי בפרטי ונתאם, בלחיצה כאן… 🍒

שתפו ב ת ג ו ב ו ת… עד כמה הניסוי הצליח ?
עד כמה השיחות והקשרים החברתיים שלכם השתפרו בעקבות יישום הכלי המדהים הזה ?
אחרי שביצעתם את התהליך, מי אתם עכשיו ❓

📽️מאמר זה הוא תרגום של סרטון מדהים ביו טיוב.  עם הטאצ' האישי שלי כמובן 🤩
אתם יכולים לראות את הסרטון (אנגלית במבטא טוב ומובן, ללא תרגום לעברית),
בקישור הבא…
The science behind dramatically better conversations | Charles Duhigg | TEDxManchester

מה הלאה…

אשמח לקרוא בתגובות – מה דעתך ?

מה אתם לוקחים מפה ?

אלו תובנות עלו לכם מהמאמר ? 🥳

מה המאמר הזה אמר לך ?  האם חידשתי לך ?  מה תשנה בחיים שלך, החל מרגע זה  ?
אשמח לתגובות ורשמים

מאחל לך בריאות ואריכות ימים ♥

אהבת ?!
כדאי מאד לקרוא גם…

 

שמחה ואהבה, נחשון


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *