דלג לתוכן

קשירת שרוכים כמשל לחלוקת זמן בין משימות :-)

שייך למדורים:

לפני זמן מה קשרתי שרוכים. הכנסתי כל רגל לנעל חצי מהדרך וכרעתי ברך לישיבה שפופה עם רגל אחת קדימה. קשרתי את השרוך של הרגל הקדמית. ואז עמדתי לשרוך את שרוך הרגל שמאחור. ופה עצרתי לרגע וחשבתי. הרגל שאני מאמץ לאחרונה.. לבדוק מה הפעולה האוטומטית שלי, והאם היא מתאימה לי גם עכשיו… 🙂

אז הפעולה האוטומטית שלי הייתה לקחת צעד קדימה בנעל שטרם שרכתי. ואז חשבתי לי שזה רעיון גרוע, היות והיא עדיין חצי כף רגל מחוץ לנעל. ויהיה הגיוני יותר, ובטוח יותר, לקחת את הנעל הקדמית, שכבר שרכתי והיא יציבה ולא תיפול בדרך, אחורה. פעולה זו תהפוך את הנעל שטרם נשרכה לקדמית ותאפשר גישה נוחה לנעילת הנעל ושריכת השרוך.

עד כאן המשל…

ולעניין הנמשל… 🙂

אנחנו עוסקים לעיתים קרובות במספר משימות/עיסוקים בו זמנית. ואחד מהם הוא המוביל. לא אנו מקדישים את מירב זמננו, תשומת לבנו והאנרגיות שלנו.

ולאחר זמן מה אנו רוצים להפוך עיסוק אחר לעיסוק שעליו אנו שמים דגש.

אז מה אנו עושים ? מקדישים לו יותר זמן ומשאבים, מבלי להפחית את המשאבים לעיסוק הראשי הקודם ? או מורידים את השקעת המשאבים בעיסוק שהיה מרכזי עד כה ומפנים את המשאבים שהתפנו לעיסוק הראשי החדש ?

ובמילות המשל, לוקחים את הנעל הלא שרוכה קדימה, או את השרוכה אחורה ?

מגניב, אה 🙂

המשחק הזה ידוע גם כמשחק "סכום 0", או משחק השמיכה הקצרה. כמות המשאבים שלנו מוגבלת ונתונה. ניסיון לבצע יותר מכפי שאנו יכולים יגרום לנזק בטווח הבינוני והארוך, גם אם יצלח בטווח הקצר. תכננו תמיד על טווח ארוך. זה בטוח ורווחי יותר.

בהצלחה ♥

שמחה ואהבה, נחשון


סגור לתגובות.