דלג לתוכן

משא החיים-סיפור זן

שייך למדורים:
משא החיים-סיפור זן

כמה זמן זה ימשיך להטריד אותך ?

מה יתאפשר כשתשחרר את ההתעסקות בזה ?

משא החיים – סיפור זן

זוג נזירים, מאסטר ותלמידו יצאו ממנזר אחד לבקר במנזר השני.

כמנהגם של נזירים, הרבו בהליכה אך המעיטו בשינה, במזון ובדיבור.
ביום השלישי של המסע הגיעו השניים לנהר שוצף
וראו על גדת הנהר אישה צעירה ונאה הלבושה בבגדי כלולות.
האישה ביקשה את עזרתם בחציית הנהר.
“אינני רוצה להרטיב את בגדי כלולותיי”, פנתה האישה אל המאסטר,
שהיה נראה כבעל הסמכות מבניהם,
“התוכל לשאת אותי בזרועותיך?”

התלמיד רצה לסרב בשם רבו,
שכן לא יאה לו לאדם כה חשוב לשאת מישהו על גבו כחמור עבודה.
אבל לפני שהספיק לומר מילה,
הסכים המאסטר לשאת אותה.

הרים המאסטר את האישה על כתפיו,
על מנת שבגדייה לא יירטבו,
וחצה אתה את הנהר.
התלמיד הביט במאסטר שלו וכדרכם של נזירים שתק.

חלפו שלושה ימים נוספים של הליכה בדממה מעיקה,
והנזירים התקרבו אל המנזר ואף יכלו לראות אותו בקצה ההר.
לפני שהחלו לעלות בשביל,
עצר התלמיד ואמר:
“זהו, אני לא יכול להמשיך.
אני לא יכול להבין איך עשית את זה?
איך נשאת את האישה על כתפיך?”

חייך המאסטר אל תלמידו ואמר לו: “עוד רחוקה דרכך אל התובנה”.

“מה קשורה התובנה שלי לאישה?”, שאל התלמיד.

“התובנה היא מה שמבדיל ביני לבינך”,
אמר לו המאסטר,
“אני הרמתי אישה על כתפי
ונשאתי אותה במשך שלוש דקות מצד אחד של הנהר לצד השני.
כשהגענו לגדה הורדתי אותה מכתפי ושכחתי אותה…
אתה לעומת זאת ממשיך לשאת אותה כבר שלושה ימים…”

כך גם אנו –
מסע (או בעיקר מעמסה) שהורדנו מכתפינו – רצוי שנשכח.
דברים שעברו במשך החיים, ואין להם השפעה על חיינו העתידיים,
לא צריכים להטריד אותנו יותר !
איננו צריכים לשאת על כתפינו את שגיאות העבר כל החיים,
ולא צריכים לשאת בליבנו את ייסורי העבר,
אלא להביט אל המחר מתוך תקווה וידיעה ששם טמון גורלנו…

 

מה הלאה ?

מה הפוסט הזה עורר בכם ?
איפה אתם משחררים את המשא, את העבר ?
איפה אתם בדרך ?
מה תאמץ מכל זה ?

קראת, נהנית, ולא התחלת לבצע ?
רוצה עזרה ?

יש לך משהו אחר שמפריע לך ?
רוצה שינוי ?
רוצה לדבר על זה ?
אשמח לעזור  ♥
אפשר ליצור קשר, בלחיצה כאן

 

מאמר זה הוא שותף בסדרת טיפים למטפלים !
על מנת לראות את רשימת המאמרים בסדרה, לחץ כאן

ניתן להצטרף לסדרת הטיפים למטפל ולקבל היישר למייל שלך את המאמרים
בסדר הגיוני ומתאים למטפל ובקצב שמתאים.
בהתחלה יומי ובהמשך מרווח יותר.
ניתן להצטרף בלחיצה, כאן…

 

אהבת ?!
כדאי לקרוא גם…

שמחה ואהבה, נחשון


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *