דלג לתוכן

מחנק – אסטמה – נשימה. למה ואיך לטפל !

שייך למדורים:
מחנק

תחושת מחנק שולטת בחלק גדול מאתנו

לפעמים אפילו אסטמה

אנחנו דור מצומצם !
זה הולך להיות מאמר קשה לקריאה ולעיכול לחלק מאיתנו.
פעם מטופלת עשתה הפסקה של מספר חודשים לעיכול אחרי השיחה הזו.

“מחנק ! אני לא נושמת. הנשימה נתקעת לי באמצע. בגרון.”

משפט שאני שומע הרבה מבני הדור שלי, בעיקר מבנות הדור.
ואז אני מדבר איתן על נשימה.
ועל כל מה שבא איתה.

מתחיל בלספר על המנגנון הפיסי, ועל חשיבות הנשימה,
ועל הקשר למערכת החיסון (ראו הסרטון בסוף המאמר)  ובריאות.

ואז שואל שאלה פשוטה – “מה עוד קורה עם נשימה ?
איזו עוד פעולה שגורה מאד שלנו אנו עושים בעזרת הנשימה ?
מה מתאפשר לנו בזכות מעבר האוויר בגרון ?
מה אנו מפיקים כתוצר לוואי של הנשימה
ולא חושבים עליו בכלל כמשהו שקשור לנשימה ?”

חלקכם כבר ניחש בשאלה הראשונה.
חלקכם הבין בשאלה השנייה.
ויש גם שעדיין תוהים אם אני מתכוון ל… או ל…

אז אני כותב הפוך (משמאל לימין) שהעין לא תקפוץ לפה – רוביד.
פעולה מאד שגורה.
ומאד קשורה לנשימה.
הקטע המדהים הוא שיש בניהם יחסי גומלין.

כשאנו עוצרים את ההבעה שלנו,
אנו גם עוצרים את הנשימה.
מכווצים. מדחיקים.

מתחיל להישמע מוכר, הגיוני,
מעורר הדים מן העבר הרחוק…

כשאנו עוצרים רגש מסוים,
אנו עוצרים את כל הרגש.
מפעילים שליטה !
מכירים את זה, נכון ?!

העניין הוא שזה עוצר כל רגש.
גם שמחה. צחוק. הנאה. חיים.

זה יכול אפילו להביא למחלת מחנק ידועה – אסטמה !

סבלתי ממנה 42 שנה,
עד שהבנתי דרך ריבלנסינג, שאני בעצם עוצר את הנשימה של עצמי.
ומאז אני נושםםםם !
ורץ 12 קמ ! בגיל 55 !
התחלתי לרוץ בגיל 46 !
הריצה התחילה אחרי קורס ריבלנסינג,
שבו תרגלנו זה על זה, וכך בעצם קיבלתי את כל סדרת 10 הטיפולים של ריבלנסינג.
וזה שחרר לי את המחנק, את האסטמה.
פתח לי את הריאות, את החיים, את ההבעה !

חבל. עצוב. טרגי. סיפור חיי.

ו… מה אתה מציע ?

קודם כל, להסתכל טוב במראה ולהיות אמיתיים עם עצמנו.
וכן, מותר להגיד, “ההורים שלי…”.
הם לא מושלמים.
הם לא למדו באדלר.
לא הייתה להם סופר נני.
בקושי הייתה מרי פופינס.

בחלק מן המקרים, יש עוד מקרים,
היה צריך להיות שקט בבית.
“אבא ישן צהריים”, “אבא קורא עיתון”, “אבא שומע חדשות”,
“אימא מבשלת”, “אימא תופרת”,…
(כן, היה מגדרי מאד פעם).

אז השתיקו אותנו.
את הילד שרוצה לשחק, ולשיר, ולדפוק בצעצועים, ולרקוד,…

אז למדנו לצמצם. לחיות עם מחנק

לצמצם את הנוכחות שלנו.
לא להיות “אני”, במלוא עוצמתי !
לא לאהוב את מי ומה שאני !
להרגיש שאני לא בסדר, לא מספיק טוב.
לעצור את שמחת החיים.
והכלי העיקרי היה, צמצום הנשימה !

אז נשארנו עם התבנית הזו.
של צמצום הנשימה.
של צמצום עצמנו.
של כוח החיים שלנו.

באסה. אז מה עושים ?

נושמים !
הולכים ליוגה ולומדים לנשום.
הולכים לטיפול ריבלנסינג ולומדים לנשום.
הולכים לריברסינג/פולסיישן (נשימות מעגליות) ולומדים לנשום.
הולכים למפגש NLP, ולומדים לחיות, וגם לנשום.

הולכים לים, לטבע ונושמים.

צועקים !

כן, צועקים.
ויש היום המון מסגרות שמאפשרות את זה.
תשאלו את , nishi, rasila deva, shira adler, daya Golan, sharon shanti,…

 

מה הלאה ?

איפה מצאת את עצמך פה ?
כמה מזה דיבר אליך ?
העלה בך רצון לנשום ?

קראת, נהנית, ולא התחלת לבצע ?
רוצה עזרה ?

יש לך משהו אחר שמפריע לך ?
רוצה שינוי ?
רוצה לדבר על זה ?
אשמח לעזור  ♥
אפשר ליצור קשר, בלחיצה כאן

העלה בכם רצון לדבר ?
מוזמנים להתקשר ולתאם עכשיו את טיפול הריבלנסינג / NLP שלכם…
בלחיצה כאן

ומה זה טיפול ריבלנסינג לאיזון גוף-נפש, תוכלו לקרוא ולראות סרטון הדגמה בלחיצה כאן

המאמר הזה נגע גם לך ?
יש לך תחושה נפלאה ותובנות שאת.ה רוצה לשתף איתנו ?
זה המקום !
אשמח לשמוע מה המאמר הזה העלה לכם ♥

אהבת ?!
אז בטח שתאהב גם את…

 

  • בתמונה, אני ב”שבעת האגמים”, בבולגריה, ריטריט/נופש – “קסם החיים”,
    שהעברתי יחד עם המדהימההה, מרין מרקוזה.
    כפר רדוויל. הרי רילה 1-7.7.2019
    אירוח והדרכה- זאב בן אריה.

 

האם המאמר הזה דיבר אליכם ?

אשמח לתגובות ורשמים.

מאחל לך בריאות ואריכות ימים ♥

שמחה ואהבה וחיבוק, נחשון 💚

על הקשר בין נשימה, מערכת החיסון, ובריאות…


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *