דלג לתוכן

הסרת המסיכה, הצמדות, ומה שביניהם. פוסט פורים :-)

שייך למדורים:
מסיכה

האם אנו לובשים מסיכה רק בפורים ? מהי הצמדות… למסיכה ?

עברנו את פורים זה עתה ועלו לי שאלות בקשר לבחירת התחפושת המתאימה לי.
האם לבחור משהו שמזוהה איתי ולעשות עליו שינוי מעניין ?  או לבחור משהו שהוא לגמרי לא אני וזה יהיה המעניין ?

ואז הבנתי שפורים נותן לנו הזדמנות לבחור מסיכה שונה.
כי הרי כל השנה אנו לובשים מסיכות.  מסיכת האיש החשוב, החכם, היפה, הסקסי, האהבל, שצריך עזרה, שצריך אהבה, שיכול הכל לבד, העניו, הצנוע, הביישן, הרועם, הבטוח בעצמו,…
והנה בא פורים ואנו יכולים לבחור משהו שונה לגמרי.  וזה לא יחייב אותנו לכל השנה.  הרי ברור לכולם שזו רק תחפושת וזה רק פורים.

ואולי יש פה הזדמנות למשהו גדול יותר ?  לשחרר את המסיכה הרגילה שלנו, ולנסות להיות מישהו אחר ?  ליום אחד.  ואולי ליותר מזה ?  אולי נעשה ניסיון בלהיות מישהו אחר ?  אולי נבחר לנו מסיכה שונה לשאר השנה, או לפחות לכמה ימים נוספים בשנה ?

עד כמה ההצעה הזו מפחידה אותך ?  עד כמה אתה נצמד עכשיו לכיסא ואומר לעצמך, "מה פתאום ?  השתגעת ?  אם אני לא אהיה…,  אז מי אהיה ?!!!?"
זו ה… הצמדות ! (attachment)  עד כמה אנו מזדהים עם המסיכה שלנו וחושבים שהיא אנחנו.  אני הוא האיש החשוב, כי אני חשוב !  אני הוא החכם, יפה, סקסי, רזה, שמן, עצמאי,…  ואנו שוכחים שזו לא האמת.  אלו רק מסיכות.  האני האמיתי שלנו, "אטמן" בלשון היוגה, הטהור הפנימי שבתוכנו, מהותינו האמיתית, אינה אף אחת מן התכונות הללו.  אלו רק מסיכות.  שאימצנו אולי מגיל מאד צעיר, אך הן אינן האני האמיתי שלנו.

והיוגה מציעה לך דרך אחרת.  אחת ממטרות היוגה היא לשחרר את ההצמדות.  להיות חופשי מכל דבר, יהא חומרי (בית, אוטו, אוסף בובות/יין/…,…) או רוחני (מסיכות, דימויים), או רגשי (שמחה, עצב, אהבה,…).   כי ברגע שאני נצמד, אני מפקיד את האושר שלי בידי משהו שהוא חיצוני לי ומאבד שליטה עליו.  כלומר מאבד אותו !
והיוגה אומרת, בחר באי-הצמדות.  שחרר את כל כבלי העולם והרגש והיה חופשי. מצא את האושר והביטחון בתוכך.  הוא שם.  כל הזמן.  טבעך האמיתי, האטמן, נמצא שם תמיד.  היה אתה עצמך, ואל תצפה לתוצאות.
עשה את הדבר הנכון, הנובע מטבעך האמיתי והטהור.  וזה הכל.  האושר שלך אינו תלוי בהצלחה/תוצאה של מעשיך.

"נמסטה", היא הברכה המסורתית היוגית.  רובינו מכירים את התנועה של כפות ידיים אל בית החזה וקידה קטנה קדימה.
משמעות "נמסטה" היא,  "אני רואה את הניצוץ האלוהי שבתוכך, ואני מברך אותו" ♥
הניצוץ האלוהי זה ה"אטמן".  ויש פה הנחות סמויות…
א. שיש אלוהים.
ב. שהיא קיימת בכל אחד מאיתנו.
ג. שהיא חיובית ומבורכת.

אני מאמין בכל אחת מהנחות אלו ! ♥   האם זה עושה אותי אדם דתי.  אני מאמין שכן.  האם זה אומר שאני מקבל עלי עול מצוות כלשהו.  אני מאמין שלא.  באמונתי, זה מחייב אותי להתנהג ולכבד כל אדם באשר הוא אדם, וחלק מהכל הגדול שהוא אלוהים.  ד.א. – זה מחייב גם כל אדם להתנהג בהתאם לכך שהוא ניצוץ אלוהי.
וזה לפוסט אחר… 🙂

אשמח לתגובות ורשמים.

מה המאמר הזה אמר לך ?  האם חידשתי לך ?  מה המסיכות שלך ?  עד כמה אתה רואה בהם מסיכות, ועד כמה אתה מזדהה/נצמד אליהן ? 🙂

מאחל לך בריאות ואריכות ימים ♥

שמחה ואהבה, נחשון


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *